השפעת יישום דוח גרונאו על המגזר העסקי 

הקדמה

ביום 13/08/08 פרסם שר התקשורת אריאל אטיאס את החלטותיו בנוגע ליישום דו"ח גרונאו (דו"ח של ועדת מומחים בראשותו של פרופ? ראובן גרונאו, ועדה שעסקה בהתוויית מדיניות משרד התקשורת בתחום הרגולציה לשנים הבאות). בעיקרו של דבר, רוב המלצות ועדת גרונאו התקבלו כלשונן, אם כי בשינויי קלים. מההד הציבורי, שהתלווה לפרסום החלטות השר, עולה הרושם, שהמדיניות החדשה לתחום הרגולציה של התקשורת בישראל נוגעת רק למגזר הפרטי. אולם אין זה כך. במאמר זה ננסה לשפוך אור על ההיבטים של השפעות יישום דו"ח גרונאו על המגזר העסקי- ארגוני בישראל.

יודגש שמדובר בתהליכי יישום שיימשכו כמה שנים (בין 3 ל- 5 שנים) כשחלק מהיישום תלוי במהלכים רגולטורים נוספים ומקבילים, שנמצאים כיום בשלבי עשייה מתקדמים ובכלל זה: פרסום מכרז ה- WiMAX, החלטות בית הדין להגבלים עסקיים בעניין מיזוג בזק ו- YES, הרפורמה המתוכננת בתחום שירותי התוכן והמסחר האלקטרוני בסלולר, החלטות המשרד בעניין ההקלות בתחום ה- VoB לחברות הבנות של בזק בעקבות ירידת חלקה של בזק מתחת ל- 85% בתחום הטלפוניה הפרטית, הרחבת שירותי הטלפוניה בחיוב מפוצל: 1-700 לכלל ספקי המפ"א הקווי והנייד (כיום מסופק רק ע"י בזק), VoB סלולארי, מחירי Naked-ADSL, סיום מכרזי הקמת תשתיות רדיו דיגיטאלי והפצה דיגיטאלית של טלוויזיה (DTT), שינוי התקנות בעניין "גילוי נאות" בחשבונות הטלפוניה בישראל, ועוד.


מה השפעת יישום דו"ח גרונאו על המגזר העסקי?

ניתן לחלק את השפעות יישום הדו"ח בהתאם לסעיפי ההחלטה המקורית, המפורטת באתר משרד התקשורת:

א. פירוק רשת בזק למקטעים (Unbundling, או LLU כלשון הדו"ח).

מדובר באפשרות לתת לספקי תקשורת מתחרים "לרכב" על רשת הבזק במקטע האחרון שלה (Last Mile) בין מרכזיות בזק לחצרי הלקוח ולספק שירותים חלופיים לבזק על התשתית הפיזית של בזק. קיימים כמה מודלים עסקיים למכירת החכרת ה- Last Mile למתחרי בזק. משרד התקשורת השאיר את העניין למו"מ מסחרי בין בזק לספקים המתחרים. משרד התקשורת יתערב רק אם לא ייחתמו הסכמים כאלו. נקבע פרק זמן של 15 חודשי המתנה, שבסופם יפרסם משרד התקשורת תעריפים ותנאים להחכרת הרשת של בזק, אם לא יוצגו הסכמים כאלו קודם לכן ע"י בזק. משרד התקשורת התחייב להגן על ספקים, שעלולים להיפגע מביטול מרכזיות של בזק בתהליכי ההתייעלות והחלפת התשתיות שלה ל- NGN. רק לאחר שייווצר שוק סיטונאי של מתחרים על רשת בזק יתאפשר לחברות הבנות של בזק לספק חבילות תקשורת משולבות (Triple Play) ולקבל רישיונות מפ"א ייחודי.

שוק סיטונאי שכזה יהיה רווחי בעיקר במגזר העסקי, משום שבתחום הטלפוניה הפרטית קיימים תעריפים מאוד נמוכים, הן של בזק והן של מתחרותיה (הוט, 012-סמייל ואקספון-018, המתחרות בתחום הפרטי). בתחום העסקי יש כבר כיום תחרות די חריפה בין בזק להוט, סלקום, פרטנר, 013-נטוויז?ן, 012-סמייל ואקספון-018, ובקרוב גם מירס ומתחרות נוספות. הסיבה לתחרות החזקה בתחום העסקי: מדובר בנתח שוק של כ- 40% מהכנסות שוק התקשורת הקווית, שמתחלק בין כמות קטנה יחסית של לקוחות.

לכן, במידה וימצאו ספקי תקשורת מתחרים שירצו לפעול על רשת הבזק במתכונת של Unbundling, יש לצפות להצעות עסקיות אטרקטיביות המכוונות למגזר העסקי. במקביל, תקבלנה בזק ובנותיה הקלות בתחרות (ראה גם בסעיף הבא), כך שמלחמת מחירים צפויה להתלקח חיש מהר, לטובת הלקוחות העסקים, שיכינו עצמם כך שיידעו לנווט עצמם בשוק התחרותי הזה, וידעו לתמרן בין החברות, בלי התחייבויות ארוכות טווח מסוג של "חתונה קתולית" לספק תקשורת מסוים.


ב. גמישות תעריפים לחברת בזק - סלי שירותים חלופיים.

נקבעו כללים חדשים לבזק בעניין תעריפיה. נקבע, שכל עוד בזק מחזיקה מעל 60% מהשוק יימשך הפיקוח על מחיריה. יחד עם זאת, תינתן האפשרות לבזק לספק סלי שירותים חלופיים (רק אם הם כדאיים ל-30% או יותר מהמנויים הצורכים את אותו שירות המוצע בסל, כדי למנוע סלי תעריפים לפלחי שוק מאוד צרים). אחוז ההנחה המרבי המותר של בזק יהיה גבוה ככל שבזק תרד בנתח השוק שלה: 15% הנחה בנתח שוק של מעל 85%, 25% הנחה בנתח שוק של 75% עד 85%, 40% הנחה בנתח שוק שבין 60% ל- 75%.

גם תהליך אישור סלי שירותים לבזק יקוצר משמעותית. נקבע מנגנון חדש לאישור סלי תשלומים חלופיים, שאמור להמשך לא יותר מ- 45 יום מרגע הגשת הבקשה ע"י בזק.

מכל האמור עולה, שבזק תהיה גמישה יותר בתעריפיה, תוכל לתת הנחות גדלות יותר, ותוכל להציע מגוון מסלולים רחב יותר וגמיש יותר, ככל שחולף הזמן. מכאן, שבזק תוכל להיכנס ל"מלחמת שימור ועצירת נטישה" מול מתחרותיה, לנוכח ירידת חלקה בשוק ה- PRI ובתחומים נוספים (כמו תחום ה- Interconnect, שוק חיבורי האתרנט, תחום ה- IP-VPN, שוק ה- IP-Centrex, שוק חיבורי SIP Trunk ועוד). גם כאן, עסקים וארגונים שיידעו לנווט עצמם בשוק התחרותי הזה, וידעו לתמרן בין החברות, בלי התחייבויות ארוכות טווח מסוג של "חתונה קתולית" לספק תקשורת מסוים, ירוויחו ובגדול.


ג. הכנסת מפעילי סלולר חדשים - MVNO ו- Full MVNO.

משרד התקשורת החליט לקדם הכנסת מפעילי תקשורת ניידים חדשים לשוק בשנתיים הקרובות. מדובר הן במפעילים על בסיס WiMAX בפריסת תשתיות חדשה והן במפעילים המשתמשים ברשתות הסלולר הקיימות. בתחום ה- MVNO ייבנו לפחות 3 מודלים:
1) MVNO (ספק סיטונאי), ספק נייד הרוכש דקות מספק הסלולר הקיים ומוכר אותן לצרכנים בחבילות תקשורת
משלו ועטיפה נפרדת, עם מכשירים ממותגים משלו.

2) Full MVNO (ספק תקשורת עם מתגי תקשורת משלו המשתמש בגישה ישירה לרשת הסלולר). ספק זה רוכש
רק את התמסורת הסלולארית לתשתית ההפצה לבסיסי הסלולר. כל השאר (גבייה, מכשירים, מחירים וכיו"ב)
נקבע ע"י הספק החדש.

3) ספק MVNO במתכונת VoB (המספק שירותי טלפוניה על תשתית ה- Data של ספק הסלולר).

משרד התקשורת קבע לוחות זמנים בהם הוא יתערב (תוך 6 חודשים) אם לא ייווצר שוק MVNO פעיל בישראל, כתוצאה מאי יכולת של ספק חדש להגיע להסכם עם ספק הסלולר הקיים. כמה חברות כבר הצהירו על כוונותיהן להיות מפעיל MVNO באחת או יותר מהתצורות האפשריות של MVNO (הוט, 012-סמייל, רשות הדואר ועוד).

בתחום זה בעולם, נוטים בד"כ מפעילי הסלולר החדשים - MVNO להתרכז בפלחי השוק הפרטי בדגש על צעירים. אולם, יקשה עליהם לבצע זאת בישראל, בגלל הגישה הקיימת של חברות הסלולר (פלאפון, סלקום, פרטנר), שיש להן אחיזה טובה במגזר הצעירים. לכן, סביר להניח, שנראה מפעילי MVNO שייפנו גם למגזר העסקי בחבילות ותעריפים אטרקטיביים. סביר להניח שפלח השוק של ה- SMB יהיה הראשון אליו יפנו ספקים חלופיים אלו לסלולר. הסיבה: מחירי ה- Enterprise מאוד נמוכים ואין מרווח מספיק להורדת מחירים ולהצעת חבילות שירותים אטרקטיביות יותר ממה שכבר קיים בשוק. לעומת זאת, בתחום ה- SMB המרווחים עדיין רחבים דיים כדי לפתח תחרות אפקטיבית.

שורה תחתונה בתחום ה- MVNO: עסקים וארגונים שיידעו לנווט עצמם בשוק התחרותי הזה, וידעו לתמרן בין החברות, בלי התחייבויות ארוכות טווח מסוג של "חתונה קתולית" לספק תקשורת מסוים, ירוויחו ובגדול.


ד. מגזר הטלוויזיה הרב ערוצית.

משרד התקשורת החליט כאן 2 החלטות משמעותיות:
1) לבחון יצירת "חבילת ערוצים בסיסית" במחיר מוזל. במגזר העסקי, תשפיע החלטה זו בעיקר
על עסקים, שרוכשים שירותי טלוויזיה לשימוש לקוחותיהם (כמו בתי מלון, חדרי המתנה ועסקים
שונים שזקוקים לטלוויזיה בעסק).

2) להטיל חובת הפרדה מבנית על חברת הוט. המשמעות של מהלך זה היא ייקור סעיף ההוצאות
של הוט, מה שיקשה עליה בתחרות מול בזק.


ה. סלולר ומב"ל (מפעיל בינלאומי).

משרד התקשורת החליט לקבוע מנגנון שונה של התחשבנות בין ספקיות הסלולר לספקיות המב"ל (מנגנון זהה לזה המתקיים בטלפוניה קווית). כמו כן, החליט לא לאפשר בעת הזו לחברות הסלולר להיכנס לתחום המב"ל.

המשמעויות למגזר העסקי הן חיוביות ביותר משני היבטים:
1) הוזלת החיוג לחו"ל באמצעות המפעיל הסלולארי. שכן, "המדיניות הקווית" החדשה מוזילה
את עלויות התקשורת לחו"ל ומחו"ל ומסירה את "הערפל התמחורי", ששרר עד היום בתקשורת
הסלולארית לחו"ל ומחו"ל. תעריף החיוג הבינלאומי ייקבע ע"י מפעיל המב"ל ולא ע"י חברת
הסלולר, כמו במצב הקיים כיום בשוק הזה.

2) האיסור על חברות הסלולר להיות בטווח הזמן הנראה לעין גם ספק מב"ל יוביל אותן להסכמי
שת"פ עם מפעילי מב"ל קיימים (012-סמייל, 013 - נטוויז?ן, בזק בינלאומי, אקספון-018)
ועם מפעילי תקשורת בינלאומיים אחרים, לספק ללקוחות חיבורים בינלאומיים מתקדמים כמו
שירותי FMC (שסלקום כבר החלה בהם עם מוצרים של Outsmart), שירותי Roaming מתקדמים
עם מוצרים חדישים, בעיקר למחשבים ניידים, למחשבי כף יד ומכשירים סלולאריים חכמים. המגזר
העסקי ייהנה משפע של מבצעים שירותים ומוצרים בתחום התקשורת הבינלאומית, עם דגש על שירותי
אינטרנט ניידים בכל מקום בעולם ובמחירים טובים.

שורה תחתונה בתחום הסלולר והמב"ל: עסקים וארגונים שיידעו לנווט עצמם בשוק התחרותי הזה, וידעו לתמרן בין החברות, בלי התחייבויות ארוכות טווח מסוג של "חתונה קתולית" לספק תקשורת מסוים, ירוויחו ובגדול.


סיכום

יישום מסקנות דו"ח גרונאו מחייב לבחון מה הפתרון המתאים לכל עסק, לאור התחרות המתפתחת בין היצרנים והספקים השונים. יישום סעיפי דו"ח גרונאו כפי שפורטו במסמך זה, יוביל, ללא ספק, להגברת התחרות ושיפור מגוון ההצעות למגזר העסקי.